טורקיה - ארץ הסימיט, התה, הכנאפה, השחפים, הגשרים, המסגדים, הרחובות הצרים והלוקום הממכר

למה לטוס לאיסטנבול דווקא עכשיו? מזג אוויר נוח ואוויר ממכר. מחירים נוחים לכל כיס (פחות זול מפעם, זה נכון. המחירים עלו בעקבות הקורונה והאינפלציה בעקבות המצב הכלכלי בטורקיה ובעיקר בעקבות הביקוש של התיירים. אבל עדיין... משתלם) משטרה שפוקדת את רחבי העיר בכל רגע נתון ורק אם תגידו בקול רם "פוליס פוליס" - המשטרה תתייצב לצדכם תוך רגעים. אפילו צילמתי איזה שני שוטרים שתפסתי עושים תצפית סתם ככה על איזה כביש ביציאה מנמל התעופה 😳 גילוי נאות: היה לי חלום להגיע לבקר באיסטנבול כי אני מכורה לסדרות טורקיות, ובאיזשהו מקום היה לי חלום מטופש לפגוש את Cansu Dere או Beren Gokyildiz בין מיליוני התושבים והאזרחים שמטיילים באיסטנבול מדי יום (ספוילר: לא קרה).

לצערנו בעקבות הפיגוע שהתרחש לאחרונה מיליוני עיניים פקוחות עוד יותר. איסטנבול, העיר שכנראה אתם עומדים להתמכר אליה ולחזור אליה לפחות לעוד סיבוב אחד. היה לנו חלום להספיק את כל איסטנבול בשבעה ימים - מה אני אגיד לכם? מסתבר שאפשר. ואפילו יותר מזה. מוזמנים להינות מההמלצות והתמונות שאספתי לכם ❤️

גילוי נאות: כל התמונות צולמו עם גלקסי s21 ultra. כל התמונות שאתם רואים כאן הן מהנייד בלבד. אז גם אתם יכולים להוציא תמונות מהממות באיסטנבול, הפארקים ושמורות הטבע הסמוכות וספאנג'ה ואיזמיט המדהימות :) לכו על זה ובענק! מחכה לראות תוצאות

הכנתי לכם כמה המלצות וטיפים שיעזרו לכם לסדר את הראש והכיס לפני הנסיעה לחו"ל עם המלצה חמה לאיסטנבול. החלטתי להתמקד בה לא כחובבת שופינג מושבעת במיוחד, אלא להגיע כתיירת צלמת ולהראות לכם צדדים אחרים ויפים של העיר והשכנות שלה. חייבת לציין שטורקיה אחת מהמדינות שופעות הטבע, המים והנופים המדהימים ועוצרי הנשימה. חשוב לי לציין ראשית כי כל ההמלצות והמסלולים נכתבו באובייקטיביות מלאה ולא ממומנת בשום דרך ושום צורה. ממני אליכם באהבה.

דבר ראשון, בא לי לפנק אתכם כגולשים בבלוג התיירות שלי. איפה שלא תהיו - בארץ או בעולם, יש לי קוד הטבה שווה בשבילכם להזמנות בוולט - 7UYZPMU אפשר להשתמש מס' פעמים. הזמנתי למלון שלנו בפראג למשל ממסעדת Presto Italiano ארוחה מטורפת ל4 סועדים במחיר של 60 ש"ח! באיסטנבול אין וולט לצערי..). הטבה נוספת לחבילת אינטרנט - קוד ההטבה MICHAL085 דרך אפליקציית Airalo (סים אלקטרוני, אין צורך בסים נוסף פיזי ואין צורך להתחיל להסתובב במדינה זרה לחפש סים מקומי בחנות אמינה ובספק אם הסים בטוח עובד! אם צריכים עזרה דברו איתי ואעזור לכם בהתקנה באהבה. הקוד שנתתי לכם מקנה לכם כרטיס סים ב3$ הנחה. ממליצה על החבילה של 5 ג'יגה. תלוי מאוד ברמת השימוש שלכם באינטרנט ולכמה ימים נוסעים. אני רכשתי 10 ג'יגה ל7 ימים ומאוד התאמצתי לסיים בכוח את החבילה :) חזרתי עם יתרה של יותר מ5 ג'יגה, אז... לחישובכם.

דגשים חשובים לפני הנסיעה:

לא להעז להשתמש במוניות הצהובות באיסטנבול! גנבים ונוכלים זו מילה עדינה עבורם. ממליצה בחום להצטייד באיסטנבול כארט שמוכרים ב20-50 לירות בכל פיצוצייה והוא יכול לשמש עד חמישה נוסעים בכל נסיעה, רק שצריך להטעין אותו במספיק כסף מראש. אנחנו עשינו את מרבית הטיול שלנו בתחבורה ציבורית וגוגל מאפס לפי רשימת מקומות שעשינו מראש, כבר אשתף אתכם במיקומים לפי סדר וקרבה, וזה עבד יופי. יש מקרים שהשתמשנו בנהג מונית כמו למשל הגעה משדה התעופה למלון, יציאה ליום טיול פארקים מחוץ לעיר ויום טיול לספאנג'ה ואיזמיט שבסוף הנסיעה הנהג שם אותנו בשדה התעופה, כך שהיינו חייבים נהג. שימו לב, יש חבר'ה צעירים שמסתובבים ליד עמדות הטעינה של הכרטיס וכביכול מציעים לכם עזרה. אתם מגישים להם את הכסף וברגע של היסח דעת הם כאילו מטעינים לכם את הכרטיס ולוקחים לעצמם את הכסף. לי באופן אישי זה קרה בטעינה הראשונה כשעדיין לא הבנתי איך בודקים את היתרה... לא נעים אבל שיהיה לו לסימיט וערמונים קלויים 😜

מדריך מצולם איך להטעין את האיסטנבול קארט:

לגבי לבוש ומזג אוויר - מזג אוויר כרגע מתקרר, וזה אומר שבערב חייבים להצטייד במעיל טוב ובחודשים נובמבר דצמבר אפילו כפפות. הריצוף באיסטנבול מחייב נעליים נוחות, אז נעלי ספורט ולא נעלי עקב יתקבלו בברכה.

טוב נראה לי שאחרי התחלה חשובה ודי ארוכה הגיע הזמן לכיף האמיתי! מוכנים? אז את היום הראשון שלנו בטיול התחלנו עם דיליי קל בטיסה שקצת שיבש לנו את העניינים. או כמו הסרטון שרץ בטיקטוק "אם זה מעניין פה מישהו מהישראלים, אז יש דילה בטיסה..." 😉

הצ'ק אין סך הכל עבר חלק עם חברת טורקיש איירליינס בהתחשב לזה שמהלחץ הגענו 5 שעות לפני הטיסה... אז נאלצנו לחכות ליד עמדת הבידוק שעתיים כמו שני חשודים פוטנציאליים. מפה לשם שלחנו את המזוודות הריקות שלנו בתקווה שיחכו לנו ריקות על המסוע באיסטנבול (ספויילר: אכן כך קרה). ביציאה משדה התעופה פגשנו את הנהג של אוזקאן שקבענו איתו בערך חודש מראש שיאסוף אותנו בתמורה ל40$ מראש עבור שני נוסעים והתחלנו בנסיעה לעבר המלון. הגענו בדיוק לשעת הצ'ק אין במלון ואפילו קצת מעבר... בשעה 14:30. לא בדיוק השעה שתכננו להתחיל את היום הראשון, אבל בדיוק בשביל זה השארנו ימים ריקים בטיול. חייבת לציין שההרגשה הזו של לנסוע בוואן המפואר של אוזקאן הרגיש כמו להיות בצילומים לסדרה חדשה... ואפילו צילמתי לכם את זה, חייבים לראות!

לאחר שהגענו ל Kunlun Hotel באיזור פתיח הנחנו את המזוודות בחדר, הצטיידנו במעט דולרים עלינו, ויצאנו לדרך. כמו שציינו כדי לנסוע בתחבורה יש צורך באיסטנבול קארט, אז פקיד הקבלה המקסים הלווה לנו את שלו ❤️ מומלץ להמיר בכל יום רק חלק מהכסף שהבאתם, ובכלל להגיע לטורקיה עם דולרים ושם להמיר בצ'יינג' ללירה טורקית. יש צ'יינג'ים במקומות המרכזיים בכל כמה מטרים ומומלץ להציץ במסכים בחוץ שמראים את שער המכירה של הלירה מול הדולר. השער משתנה בכל שעה בערך ועשוי לעלות. לכן לא כדאי להמיר את כל הכסף שברשותכם בפעם אחת. ככה המסכים אמורים להיראות מחוץ לצ'יינגים... כמובן על פי השער המשתנה בכל פעם. בכוונה צילמתי לא באופן ברור, בכדי שלא תיצמדו לשער שהיה ביום שצולם.

צ'יינג איסטנבול

את סיור ההיכרות עם איסטנבול ביומנו הראשון בעיר יצאנו לסיור רגלי באזור טקסים והמסגד הכחול עם רכבת חשמלית T1 - המלצה חשובה לגביה רגע - בדרך כלל בשעות אחה"צ פשוט מפוצצת בתיירים ומקומיים, לא לפחד לעלות ולהידחס בין האנשים. זה הולך ומשתפר עם התחנות תוך כמה דקות. רק והכי חשוב, לשמור על הארנקים והתיקים ולהחזיק חזק שלא תיפלו 😳 המקומות שרצוי להתמקד בהם כשמגיעים לאיזור של המסגד הכחול הם: סמטת Divan Yolu שסמוך במרחק של כדקה הליכה מהמסגד הכחול.

היינו אמורים להגיע להתארח לארוחת צהרים במסעדת Seven Hills Resturant המומלצת על פי הביקורות, אך העדפנו לנצל כל דקה שיש לנו עד השקיעה המוקדמת בתקופה זו באיסטנבול. מהמסגד הכחול שהמונים כמובן פוקדים אותו בשל גודלו והיופי העצום שלו עברנו לצפות מבחוץ בלבד על כנסיית איה סופיה שנקראת גם כנסיית החכמה הקדושה. למי שבכל זאת מעוניין להכנס לצפות בה מבפנים, יש תורי ענק והמתנה של לפחות שעה עד שעתיים. לגבי צפיפות בפנים לא אוכל לענות לכם על השאלה... אבל שווה לנסות. העדפנו להתמקד בצילומים של האתרים מבחוץ ומהיופי של השחפים שהגיעו לקראת השקיעה והמזרקה המדהימה שבכיכר שבחוץ. משם המשכנו רגלית כ5 דקות הליכה לארמון טופקאי (שבו צולמה הסדרה "הסולטן" את מי שמעניין, מניחה שאת רובכם). כמובן שכיום שהתחיל משובש, הגענו קצת מאוחר מדיי, וגילינו שהארמון כבר נסגר לביקורים (משהו חשוב שלא עשינו מראש - לא בדקנו שעות פתיחה של מקומות ואתרים תירותיים!).

אחרי שניה שהתאפסנו על עצמנו, המשכנו ליעד הבא רגלית לאותו יום והחלטנו לסיים אותו באווירה נעימה בGülhane Park.

התמזל מזלנו וזכינו לקבלת פנים מרהיבה באיסטנבול. ביום שנחתנו חגגו את יום הרפובליקה של איסטנבול, שזה אומר שהגענו ביום העצמאות שלהם. זה אומר שהפארקים היו גדושים בילדים מדהימים שהסתובבו עם דגלי טורקיה, כל הרחובות היו מקושטים, והייתה אווירת חג מרגשת ואמיתית באוויר. כמובן שמלבד ברחובות הרגילים ועמוסי האנשים גם בכניסה והיציאה מהפארק עמדו כמה וכמה דוכנים של מוכרי סימיט עם שוקולד ובלי שוקולד, וערמונים קלויים, ותירס על האש, ויש מקום לכולם בלי לריב, מכולם קונים ונהנים ולכולם יש פרנסה. פשוט מדהים לראות את זה. משם המשכנו וחתמנו את הערב במסעדה מקומית לא מפוארת, אך הסתפקנו בקבב טוב עם מעט סלטים, צ'יפס ולחם. לצערי לא הספקתי לצלם לא את שם המסעדה ולא את המנות לכם כי היינו רעבים בטירוף... אבל היה שווה לחלוטין.

לסיום סיומת של היום קיבלנו מופע וי איי פי של חגיגות יום העצמאות מול החלון של החדר שלנו :) אז קבלו כבונוס את צילום הוידיאו המהמם הזה!

את היום השני שלנו באיסטנבול התחלנו בהרגשה של מינימום מקומיים בעיר, ויצאנו ליום עמוס וגדוש עם תכנית מוכנה מראש. כיתתנו את רגלנו אל עבר תחנת האוטובוס שנמצאת מרחק הליכה 5 דקות מהמלון שלנו, ועלינו על קו T28 אל עבר ארמון סירגאן המפואר, שנמצא כעשר דקות הליכה מתחנת ההורדה. הבנו שבדרך יש תצפית לעבר מגדל מיידן (מגדל הנערה), ניסינו לחפש על אף שהבנו שהוא בשיפוצים... חמש דקות של חיפושים ותשאולים של עוברי אורח ובכל זאת החלטנו ללכת להוציא קצת עיניים מהארמון של סירגאן. בכל זאת יום עמוס לפנינו

מארמון טופקאי המשכנו ללכת עוד כשתי דקות לעבר Yildiz ParK. מקום מדהים לחובבי טבע וחיות מים. מרחב ענק של דשאים וספסלים ועצים ובעיקר חתולים מקסימים שפוקדים את הפארק. אגב, ידעתם שכל חתול רחוב באיסטנבול מחוסן? כך שאין חשש ללטף ולהחזיק אותם.

מיד עם ביקורינו ב Yildiz Park לקחנו אוטובוס אל עבר איזור שערי ומגדל גלאטה. ראינו את התור הארוך לטעימה של עוגת הגבינה המפורסמת עם השוקולד הנוזלי מעל, מודה שפינטזתי על העוגה הזו עוד ברגע שסגרתי את כרטיסי הטיסה. אבל התור גרם לי לוותר על התענוג. ראינו את שערי גלאטה המפורסמים, קפצנו בניסיון לבקר את בית הכנסת נווה שלום, אך לצערנו הוא לא היה פעיל, רק המוזיאון. כמובן שגובים תשלום על הכניסה פר אדם, ממה שזכור לי בין 25-50 לירות לראש. גם כאן לא בזבזנו זמן מיותר. מיצינו בהליכה קצרה את האיזור... חלפנו על פני גשר גלאטה עם התצפית המרהיבה לעבר המסגדים, השחפים והמעבורות. והמשכנו הלאה לאחה"צ של כיתות רגליים באיזור כיכר טקסים ורחוב איסתיקלאל המפורסם. יש שיגידו שכל האיזור נקרא רובע בייאואולו Beyoğlu. יש בו המון חנויות אופנתיות ומותגים, פוקדים אותו כמויות אדירות של אנשים מדי יום... בחיי שניסיתי לספור רק במשך דקה ולא הצלחתי. כמובן שחלפנו על פני מוכרי הגלידה המפורסמים מהטיקטוק שמחרפנים את הילדים שרק רוצים לטעום מהגלידה שלוקח איזה כמה דקות להכין אותה במקום (טיפ: לראות רק מהצד את ההצגה, הגלידה נוראיתתתתת), טעמנו סימיט ברשת המפורסמת והיוקרתית שלהם יחד עם כוס צ'אי טעימה במיוחד, עברנו דרך אחד הסניפים המפורסמים של חפיז מוסטפה (אם אתם שואלים אותי, לא לעשות שם שופינג, יקר בטירוף, לראות ולצלם בלבד... סליחה חפיזוש) ושוב התפנקנו על שקית ערמונים. כאלו אנחנו, חיים את הרגע.

לאחר שחזרנו מותשים גמורים רק מהמחשבה שעוד לא באמת התחלנו את הטיול, אוזקאן הנהג המדהים שלנו שלח לי הודעה בווטסאפ ושאל אם בא לנו מחר לצאת ליום טיול הפארקים שביקשתי שילווה אותנו אליו במקום ביום שלפני הטיסה. האמת שזה בא לי בדיוק בזמן, למרות שזה יום שבהחלט מצריך הליכה ולא היו לי את הכוחות לזה. אבל אם העצים חיים מהחמצן והאוויר שבטבע... גם אני מסוגלת. הייתי חייבת הפסקה קלה מכל ההמולה והבלאגן שבעיר, ויצאנו ליום מהמם של נסיעה ומוזיקה טובה שאוזקאן מצטיין גם בה!

גם את היום הזה הכנו מראש וקבענו עם אוזקאן שיוצאים לסיור לפחות בארבעה פארקים, ולסיום מקנחים במסעדת סושי ששמעתי עליה באינסטגרם ובעוד לוקיישן שראיתי בגוגל והייתי חייבת לעשות לו תמונה דומה משלי (רמז: אל תאמינו ותקשיבו לכל מה שאתם קוראים או רואים, חוץ ממני כמובן). הלוקיישן הראשון היה אמור להיות Beylerbeyi Palace, זוכרים את ההמלצה לבדוק מראש כשאתם מתכננים סיור את שעות הפתיחה? יופי. אז מסתבר שמלא ארמונות ואתרים תירותיים דומים משום מה לא פתוחים בימי שני. אבל שוב, לבדוק בכל זאת. מפה אוזקאן הבין שהוא צריך לקחת את ההגה לידיים שלו, תרתי משמע. ומעכשיו שחררתי שליטה, אמרתי לו שהוא אחראי על היום הזה, ורק היה לי חשוב להספיק שני פארקים מתוך הרשימה שהכנתי לו, את מסעדת הסושי שקראתי עליה ביקורות כל כך מפוארות ואת הלוקיישן שרציתי לצלם לקינוח בשקיעה. אז בתור התחלה נלקחנו למקום מהמם על מזח שנראה בדיוק כמו בסדרות ברגעים הכי דרמטיים וכואבים שהם באים להתבודד, מי שרואה את הדרמות הטורקיות בטוח יבין אותי... וזה נראה בדיוק כך, וזה פשוט מהמם עם השחפים המעופפים ברקע:

זוכרים את זה שאמרתם לכם כמה טוב שאוזקאן לקח את ההגה לידיים שלו? יופי. אז הוא עשה לנו הפתעה ולקח אותנו למקום מושלם שנקרא Otagtepe Park, שמורת טבע מדהימה עם תצפית על גשר פתיח המפורסם שיפה עוד יותר בלילה והמסגדים הסמוכים. כיף להגיע לשם בבוקר ולקחת אוויר לנשימה, המקום פשוט ריק מאנשים ומדהים לראות את זה. מלא בצבי ים, שחפים ועוד חיות מים. תענוג לעיניים.

עם כל הכבוד לנהג המושלם שלנו, הגיע הזמן למקום עוד יותר מושלם שחפצה נפשנו להגיע אליו בערך חודש לפני שהגענו. כן... לקח לנו חודש לתכנן את הטיול. אחרי נסיעה קצרה הגענו לפארק המדהים שנקרא Emirgan Park. זוכרים שהתלהבנו כל כך מהרוגע בפארק הקודם? אז כאן היה לנו קשה כל כך לקום בכל רגע מספסל אחר שראינו בדרך מרוב שכל כך יפה ורגוע שם. מומלץ להגיע עם אגוזים מראש. למה? כי יש שם סנאים!!! ושחפים שבאים ומטיילים לכם בין הרגליים... פשוט חלום שלא רצינו להתעורר ממנו.

בירידה לכיוון היציאה מהמתחם יש אגם קטנטן עם חיות ומפלים זורמים, פשוט מדהים.

מקום נוסף שמאוד רצינו להספיק להגיע אליו לאחר מכן, הוא יער בלגרד. לצערנו לא הספקנו כי זוכרים...? יש לנו עוד לצלם את השקיעה עם השחפים ליד המסגד ולהספיק לנשנש סושי במסעדה המומלצת מהאינסטגרם. התנענו את הרכב, ושמנו את קיבתנו אל דרך מסעדת Novikov Istanbul שלא הספקנו לבקר בה יום קודם. ואם לא עם אוזקן לצמצם פערים במסלול, אז עם מי כן? כבר בכניסה למתחם התחיל איזשהו התקף חרדה קטנטן... מסתבר שמדובר במתחם יוקרתי, שלא לומר בית מלון מיליון כוכבים בערך. בכניסה עומדים בל בוי ועוזרים לך לחנות את הרכב איפשהו במקום לא ידוע באיזור. אין בעיה... קחו נשמות. אנחנו נחזור אחרי הסושי. לפני הכניסה למסעדה יש צורך לעבור בידוק בטחוני מינימום כמו בכניסה למתחם ראש הממשלה ורק לאחר שסוקרים אותך במבט מכף רגל ועד ראש מגלים לך איפה נמצאת המסעדה בכל המתחם הענק הזה. מזל שהתפריט מוצג עם המחירים בחוץ, כי 1,000 ומשהו לירות לרול סושי זה משהו שלא התכוננתי אליו.

בקיצור, עשינו ויברח, ביקשנו מהבל בוי להחזיר לנו את הרכב אחרי כמה דקות בודדות... אחרי מבט קצת מוזר ודקה הרכב הגיע והלכנו לאכול דורום ב70 לירות באיזור מסגד אורטאקוי שהגיע בצלחת מפנקת בהחלט. היינו צריכים לחשוב איך להעביר את הזמן עד לשקיעה שלשמה התכנסנו, דובר בערך על שעתיים לשרוף. בינתיים נהנינו ממוכרי הגלידות שעושים מופעים לילדים, דוכני הסחלב, מוכרי הפרחים, הנשים המבוגרות שעוברות ומוכרות מים (פייר, מרגש, ואפילו קנינו כמה בקבוקים מאישה קשישה שנגעה לליבנו). יש מלא חנויות מזכרות באיזור ובכלל האיזור שוקק חיים, חנויות ומסעדות ודברים שווים. כמעט מבלי ששמנו לב הגיעה שעת השקיעה. ומה שחווינו באותו רגע היה קרוב לחוויה חוץ גופית !!! המוני אנשים הגיעו לצפות בשקיעה על המזח, להצטלם, בחבורות, בזוגות, כבודדים, ילדים ... אנשים מכל הסוגים. בשלב הזה נפרדנו לשלום מאוזקאן המדהים שלנו, אל דאגה... קבענו איתו שוב ליום מושלם בספאנג'ה ואיזמיט ביום האחרון שלנו (תכף!) אחרי שעיכלנו את מה שראינו, שקלנו לקחת סיבוב על מעבורת סתם בשביל הכיף. בכל זאת, בערך שני שקלים לסיבוב של חצי שעה - שעה ויכולנו להתקדם לעבר המלון. אבל לצערנו מהמקום שאוזקאן הראה לנו שעולים כבר לא ראינו שיוצאות עוד מעבורות להיום. אז החלטנו לוותר ולנסות ביום אחר (אגלה לכם, לא הספקנו. לא נורא... נסתפק בשייט במרינה באשקלון ב30 שקל ל20 דקות). חישבנו מסלול מחדש והחלטנו להתפנק על אוכל טוב במסעדת דגים בשם Sea Salt Feriye ממש על המזח. יש שם גם קוקטיילים נהדרים (על אף שלא נהוג לשתות במדינות מוסלמיות אלכוהול, אז לא כל כך הבנתי...). אני לקחתי את הקוקטייל Sex On The Beach, מנת פסטה עם שמנת ופסטו ולקינוח כנאפה אחד הטעימים שאכלתי בחיי. התחלקנו שלושה אנשים, עלה בערך 40 ש"ח לכל סועד.

למי שרוצה להספיק לראות את גשר הבוספורוס הוא מרחק של שנייה מהמסגד. ובכלל, דבר מהמם לראות זה את הגשר המפורסם של כל הסדרות הטורקיות מואר בצבעים החל מהשעה 19:00 בערך. כיף להסתובב גם בדוכנים בשעות הערב ולספוג קצת אווירה של שוק. המוכרים שם די מחבבים את ישראל וקיבלו אותנו באהבה ענקית.

את היום הרביעי והדי פנוי שלנו ניצלנו להשלמת פערים ולוקיישנים שלא הספקנו לראות בימים הראשונים (כן... כבר הספקנו לצבור כאלו). אכתוב לכם כבר כאן את הלוקיישנים לפי סדר: ארמון טופקאי, Hagia Irene, מסגד סולימאנייה (נסיעה באמצעות T1 רכבת חשמלית), Fatih Mosque (נסיעה לשם ממסגד סולימאנייה באמצעות אוטובוסים מרחק של כ10 דקות הליכה מהמסגד - קווים 86V / 37E / 38E / 90 ולאחר מכן עוד מספר דקות הליכה). בדרך הספקנו לעבור בין התחנות בבזאר הגדול. מחירים הוגנים ושווים בעיקר לחליפות ספורט. לגבי תיקים ממליצה או לקנות כבר בארץ או להמתין לקנייה בקניון האאוטלט (גם לזה תכף נגיע). Fatih Mosque הוא אחד מבתי התפילה הגדולים והעצומים ביותר באיסטנבול והוא נקרא כך על שם סולטן עות'מאני. יש שם במתחם גם בית קברות שנקרא Tomb of Sultan Muhammad Al-Fatih. בקיצור, מקום עוצמתי שחייבים לבקר בו. לוקיישנים נוספים שהיינו אמורים להשלים ביום ההשלמות ולא הספקנו (סומכת עליכם שכן): Küçüksu Kasrı (Milli Saraylar) – ארמון דולמאבהצ'ה ומבצר ידיקולו. שני מקומות שחייבים ביקור. בידיעה שהיום הבא הולך להיות עמוס עלינו לטובה, אני בשלב הזה של הצהרים הדי מוקדמים והמעייפים העדפתי לחזור למלון, לעשות מקלחת טובה ולהתפנק בשינה טובה ולאגור כוחות להמשך הטיול. התחלנו אותו בפול גז והייתי חייבת להיטען בשינה ומנוחה. אם אתם פחות בעניין של לנוח, אפשר להזמין מראש סיור ערב עם מוזיקה וארוחה טובה על מעבורת כולל הסעה מהמלון ובחזרה. זה משהו שאפשר בדרך כלל לסגור דרך נהג המונית שמלווה אתכם, עולה כ40 דולר לאדם.

אל היום הכמעט לפני אחרון לשופינג ושיטוטים בתוך איסטנבול עצמה, התעוררתי מלאה באנרגיות והתכוננות נפשית שמחכה לי יום עם הליכה מרובה: רובע באלאט המדהים שחיכיתי לו כל הטיול והשוק המצרי שהגעתי אליו מוכנה עם מקום במזוודה. את היום פתחנו עם נסיעה קצרה מהמלון אל מסגד Mihrimah Sultan.

מאחר והיינו קצרים בזמן וחיכה לנו יום עמוס ובכל זאת כבר נכנסנו וראינו מספיק מסגדים ודי הבנו את העיקרון, הסתפקנו בלצלם את המסגד מבחוץ ולהמשיך אל עבר שכונת באלאט שנמצאת במרחק הליכה משם של כ20 דקות. אפשר גם להזמין מונית / אובר... אבל לא רצינו להסתבך עם נהגי מוניות צהובות בשביל מרחק כל כך קצר. בתכנון שלנו היה להספיק גם את מסעדת פיירה לוטי (עם התצפית המדהימה על קרן הזהב), אבל שוב... העדפנו להתמקד בעיקר ולהספיק לוקיישנים. צנועים שכמותינו, קנינו סימיט על הדרך מאיזה מוכר בייגלה מזמר בבאלאט והמשכנו.

לא אשקר לכם. ההליכה בשכונת באלאט מייגעת וכמעט מייאשת. אבל היה לי חלום להצטלם על המדרגות הצבעוניות וחלומות אצלי תמיד מתגשמים. שוטטנו בין השכונה, ראינו בתים צבעוניים מהממים, נתקלנו בילדים חמודים שבמקום ללכת לבית הספר יושבים בחבורה ומציירים ציורי רחוב. פשוט מדהים! ניסינו להבין איפה נמצאות לעזאזאל המדרגות הצבעוניות. ידענו מראש שיהיה לנו קשה למצוא אותן וכל אדם מקומי ששאלנו והראינו את התמונה לא הבין מה אנחנו רוצים מהחיים שלו. נזכרתי שיש לי בת דודה שהייתה באיסטנבול כבר כמה וכמה פעמים, בואו נגיד שיכולה בקלות להיות מדריכת טיולים שם. היא שלחה לי לוקיישן מדויק למיקום של המדרגות, ואחרי שנתתי לעצמי סטירת התעוררות למה לא עשיתי את זה קודם, הבנתי שיש לי רק עוד 3 דקות הליכה ועלייה בגובה של האוורסט בערך לעלות כדי להגיע למדרגות. למי שמגיע למדרגות מלמעלה הן נראות כמדרגות רגילות ולא ניתן להבחין ביופי שלהן. אך כשמגיעים לרחוב למטה מבינים עד כמה יפה המראה הזה של השולחנות הצבעוניים והכיסאות. ובכלל מראה מטורף לעיניים. חובה ביקור!

בסמוך לשם ממש נמצאות המטריות הצבעוניות שגם שם חובה לעשות תמונה אם כבר הגעתם עד הלום כדי שיהיה מה להראות לילדים ולנכדים אם לא קניתם להם שלל מתנות מאיסטנבול :)

אחרי התאוששות קלה לקחתי אוטובוס בשעה די מאוחרת (2 בצהריים) לכיוון השוק המצרי. עצה: אם אתם הולכים לקניות, מומלץ להגיע מפוקסים, עם המון כוחות להסתובב ובשעה קצת יותר מוקדמת בלי לחץ.

טיפים חשובים למי שעושה קניות בשוק המצרי ובכלל בשווקים: המחירים מחוץ לשוק עצמו (לא באיזור המקורה) הרבה יותר זולים. לקנות רק מסביב להם! ככל שנכנסים עמוק יותר, המחירים והרמאויות במילים עדינות מחמירים יותר. אפשר למצוא מעדניות נהדרות, חנות לקוסמטיקה במחירים זולים, קופסאות לוקום סגורות ועוד. לא להעז לקנות בחנות לפי משקל בחנות שלא מציגה לכם מראש בכתב מה המחיר לקילו. כבדהו חשדהו... אני לצערי נפלתי ובענק בחנות הראשונה שנכנסתי אליה. לשמחתי הצלחתי לצאת מזה על אף שהמוכר כבר ארז את הכל בוואקום. הוא כמובן דואג לפתות אתכם עם כוס תה, בקלאווה, מתחנף אליכם על גבול המטריד. ובסוף יוצא חשבון של 4500 לירה טורקית על כמה לוקומים, קפה, סחלב, תה ובקלאווה (אעשה לכם חשבון פשוט - בערך 800 שקל). הוא כמובן ינסה לשכנע אתכם ללכת למשוך כסף מהכספומט וללחוץ עליכם להתקשר לבנק. לא להסכים בשום אופן! הם כמובן יגידו לכם כשתשאלו בתחילת הקנייה כמה עולה כל דבר שאל תדאגו והכל יהיה בסדר ונסתדר. פה תדליקו נורה אדומה. עוד דבר חשוב, בחנויות כמו תיקים ובגדים הם אוהבים להעלות בעיקר נשים לקומה השנייה ולעשות איתן מן משא ומתן. לא להסכים לעלות לשום מקום ובטח שלא לבד. לי המוכר לא רצה להחזיר 100 דולר שהיו ביד שלו, כמובן שעדיין לא קניתי שום דבר רק התעניינתי ושאלתי לגבי תיק מסויים. התווכחתי איתו בערך רבע שעה שיחזיר לי את הכסף שלי כי אני רוצה ללכת ולא מעוניינת בתיק, הוא בינתיים קרא ל"ביג בוס" שיצטרף לשיכנוע מהקומה למטה. למזלי הגיעה תיירת נוספת ישראלית ואמרתי לו שאגיד לה לא לקנות שם. האיום עבד, הכסף הוחזר ונסתי על נפשי מהמקום (מתנצלת שאין לי את שם המקום הספציפי או את מספר החנות) אבל מדובר בחנות תיקים. אחרי שעיכלתי את מה שעבר עליי הייתי חייבת להרגע עם בורק טוב. נזכרתי שעדיין לא טעמתי אחד כזה במהלך השהות שלי עד כה וזה בהחלט לא תקין. נתקלתי במסעדת רחוב בשם Levent Borek Sirkeci וזו בהחלט נקודת האור והסיום הכי טובה שיכלה להיות לי ליום הזה :) התפנקתי בבורק אמיתי עם גבינות ותרד, לקינוח ביקשתי כוס עם פירות טריים אננס ורימונים. כל זה עלה לי בערך 120 לירות (חישוב מהיר בערך 20 שקלים). מדובר במגש ענק של בורק שסיימתי בכוח. נתקלתי בחבורה של ישראלים מבוגרים שהזמנתי לשבת איתי לאכול ולטעום מהאוכל והיה אחלה של סיום יום ואווירת סוף איסטנבול... (חכו, עוד לא סיימנו).

את היום לפני האחרון הקדשתי ליום מנוחה של שופינג כסחני בקניון ג'בהיר אאוטלט. הגענו לשם באמצעות אוטובוס מול המלון (קו 46T במקרה שלנו). ברגע שירדנו מהאוטובוס ראיתי בערך את הדבר הכי חמוד ומרגש בו זמנית בעולם. הספקנו לחוות הופעה מדהימה של להקת משטרת איסטנבול עם ילדים מתוקים. כיף כל כך לראות שהמשטרה שעסוקה שם בכל כך הרבה עבודה ושעות על הרגליים מוצאת גם זמן ופנאי לקיים פעילויות כאלו ולקרב לבבות ועמים שונים שהתקבצו ביניהם לראות את המחזה. לגבי הקניות בקניון: אם מתחיל להיות עמוס לכם בידיים, יש לוקרים בקומה התחתונה שאפשר להעמיס בהם לבינתיים את הקניות בכל פעם. התשלום מתבצע לפי זמן, לא זול אבל שווה לשמור על הידיים. בקניון קיימת רשת פארם שאפשר להצטייד בה במשחות שיניים, תחבושות היגייניות, שמפואים, ועוד דברים שבארץ יעלו לכם כנראה פי ארבע במחיר. כמובן שיש שם חנויות של הכל מהכל - מנגו, זארה ענק, L.C WAIKIKI, סאפורה ועוד חנויות מומלצות ושוות. חשוב לשמור על התיקים והארנקים, ולא רק מפני כייסים אלא מפני הבנק... הגענו לפרוק סחורה במלון ולמנוחה קלה של שעה. את אחר הצהריים בילינו באיזור בבק (כשעה נסיעה מהמלון שלנו). ישבנו לשתות סחלב חם (חייבת לציין שבארץ הסחלב הרבה יותר טעים) במסעדה בשם Baylam והמשכנו לנשום עוד קצת את האווירה השוקקת באיזור הלב האמיתי של איסטנבול ברחוב נביזדה. לפני הטיול הומלץ לנו להגיע למסעדת דגים, ומסתבר שלא הכנו מספיק את עצמנו. היינו בטוחים שנביזדה זה שם המסעדה, ומרוב שהיינו רעבים נכנסנו למסעדה הראשונה שראינו שכתוב עליה Nevizade, רק שלא ראינו שכתוב מתחת את שם המסעדה האמיתי, Keyif. מחירים מאוד יקרים, שירות איטי בטירוף, מנסים לדחוף מנות וסלטים בכוח. מוסיפים תשלום על עריכת שולחן, מחשבים את הטיפ של התשלום מבלי לשאול ועוד כל מיני דברים שחרו לנו קצת. ובכלל, מחירים מאוד יקרים על מנות מאוד דלות. לא מומלץ. אחרי שסיימנו את הבילוי שכל כך חיכינו לו במסעדה לא כל כך מרוצים ולא כל כך שבעים, הגענו למלון כדי להתחיל לארוז את המזוודות ולהיערך למשטר הקפדני בשדה התעופה של טוקריש איירליינס (חושפת לכם מעכשיו - חרגנו בשדה התעופה עצמו בערך ב20 קילו למרות שהגענו עם מזוודות ריקות).

שניה לפני שאני ממשיכה את הטיפים ואת המשך המסלול שלנו. יש לי חוב קטן לעוקבים שלי מכל הרשתות החברתיות והקבוצות של איסטנבול למיניהן. זוהי קריאה בהחלט אחרונה לטסים לשופינג מוגזם באיסטנבול. מוכנים לטיפ שהולך לשנות לכם את החיים? שאף אחד מחברות התעופה וסוכני התיירים לא יספר לכם עליו. אתם הולכים לחסוך בין מאות לאלפי שקלים! ולא רק זה. לא תצטרכו להיטרטר עם מזוודות ושקיות בחזרה לארץ. יש לטורקים דואר שאפשר לשלוח ולהעביר דרכו חבילות לישראל. לוקח לחבילות להגיע כשבוע מרגע השליחה, והעלות כ142 ש"ח בממוצע, כמובן תלוי במשקל. הכל מגיע עד לפתח הבית מבלי להיסחב עם מתנות ומזוודות ובעיקר והכי חשוב - לא משלמים ביוקר בשדה התעופה. כיום באתר של טורקיש איירליינס כל תוספת של קילו זה עוד בערך 7 דולר, בשדה ברגע שליחת המזוודות המחיר כמובן יקר יותר. לנו יצא לשלם תוספת של 5,470 לירה לכל נוסע!!! לא להאמין. מחיר של שני כרטיסי טיסה. חברת השילוח נקראת PTT והסניף הראשי נמצא בכיכר טקסים. שוב, קחו בחשבון הכל תלוי בשקילה של המוצרים. אבל קחו בחשבון שלשדה התעופה אתם מגיעים חופשיים והכל מגיע אליכם עד לפתח הבית.

טיפ נוסף מציל חיים שחייבת להמליץ לכם עליו: לעשות קניות בגדים באינטרנט. אם אתם סגורים לגבי מידות, ובמיוחד אם זה לגבי ילדים. אני אישית הזמנתי מהרשת המעולה Koton ועשיתי משלוח שיגיע למלון. כמובן שתיאמתי את זה עם המלון וביקשתי מראש. זה עבד נהדר. בדרך כלל יש גם מבצעים באתר אז בכלל שווה יותר, והמשלוח יוצא בערך 3 שקלים. חוסך לכם שעות של סיבובים בחנויות ואתם כבר בוחרים מראש את הבגדים שאהבתם. ארבע חליפות חורף איכותיות לילדים יצאו לי כולל משלוח בעלות של כ100 שקלים.

טוב.. אז ובכן הגענו ליום האחרון שלנו בטיול עוצר הנשימה הזה (תרתי משמע מכל בחינה אפשרית, הודות לרחובות המוזרים של איסטנבול שחיטבו לי קצת את הגוף שלא באמצעות חדר כושר). מראש בחרנו בסיום אופטימי ומרענן לטיול שלנו, וסגרנו מראש עם אוזקאן שיקח אותנו לטיול בספאנג'ה ואיזמיט, ומשם בסיום לשדה התעופה. ככה חסכנו את כל הפקקים וכאב הראש שבתוך איסטנבול והיינו פחות לחוצים מחלילה לפספס את הטיסה.

אם יש לכם עדיין התלבטות. הטיול בספאנג'ה ואיזמיט הציל את חברה שלי ביום של הפיגוע שהיה באיסתיקלאל. היא הייתה אמורה להיות בדיוק באותו הזמן ובאותה השעה בלוקיישן של הפיגוע, והחליטה בהמלצתי לצאת לטיול היומי הזה ששווה כל רגע וכל שקל. אפשר למצוא עוד זוג באחת הקבוצות ולהתחלק במחיר (במידה ולא ממשיכים ישירות לשדה התעופה).

בספאנג'ה ביקרנו בתצפית המדהימה עם הריצפה השקופה, בשמורת הטבע הכל כך יפה עם המסעדות על המים. אפשר לעשות סיור באגם הקטן עם סירה. יש גם מפל מדהים בתוך השמורה שנמצאת בצד השני של הפארק. ובכלל, כל המקום הזה חוויה לעיניים. למי שמספיק אפשר לעשות גם טיול טרקטורונים באיזור (רואים את הקבוצה ברגע שנכנסים לעיירה). משם המשכנו לארוחת צהרים במסעדת בשרים הכי טעימה שאכלתי בה בחיי. שמרתי את שם המסעדה ולא מוצאת כרגע. מבטיחה לעדכן בהקדם! משם המשכנו לעבר הנדנדה המפורסמת מכל מיני סדרות למיניהן באיזמיט עם הנוף המשוגע על האגם. צילמנו איזה מיליון תמונות, סרטונים, עלינו ללוקיישן נוסף עם עוד נדנדה, עיגול מקש וכל מיני דברים קיטשיים. עלה לכל אחד כניסה 45 לירות. לטעמי מיותר (מספיק להצטלם על הנדנדה למטה, אבל לשיקולכם בלבד)

עייפים אך מרוצים סיימנו את המסע שלנו עד כה בטורקיה והמשכנו לעבר שדה התעופה. קחו בחשבון שטורקיש איירליינס מחמירים עם ההנחיות ומקפידים על כל גרם. תזכרו את מה שהמלצתי לכם לגבי השילוח לארץ. תהנו מלא ותמשיכו לחרוש את העולם! למי שצריך עזרה זמינה בשבילכם תמיד באהבה ❤️

נתראה ביעד הבא