סוף סוף מצאתי טיפה זמן לשתף אתכם בטיול השורשים המדהים שלנו לפולין. ביום שני, ה13 באוגוסט 2018 יצאנו לטיול שורשים מאוד מרגש בפולין. את הטיול התחלתי לתכנן בסביבות חודש מרץ, זמן סביר ומעולה להזמין טיסות ומלונות במחירים שפויים! היה מרגש ביותר... ובמיוחד בהתחשב בעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שלי בארץ המוצא שלי, פ ו ל י ן (סורי תימן, אליך כנראה שלא אוכל להגיע בקרוב...). חזרתי עם קלאוסטרופוביה מקרקוב, אבל מאוהבת בוורשה. תמשיכו לקרוא, מבטיחה שיהיה מעניין :)
ביום הראשון, טסנו בטיסה שכורה על ידי חברת סאנדור (חברת בת של אל אל), במטוס של Air Explore בשעה 07:30. היה מצוין, יצאנו בזמן. זכינו להשתתף בחגיגת יום הולדת מפתיעה של אחות של איש צוות של סאנדור שליוותה אותו בטיסה לקרקוב, אז תודה על הפינוק של עוגת שוקולד וחמאת בוטנים! ;) המלצה חמה, אם יש אפשרות לא לצאת לחו"ל בחופש הגדול... כדאי לחכות קצת לסוף אוגוסט לפחות. המון רעש וטיילת של ילדים במטוס, אבל טוב זה כבר כנראה הצד הפולני שלי 📷😂 המלצה חמה נוספת, לנסות לברר על טיסות קצת יותר זולות בחברות תעופה דומות כמו חברת "לוט" (הפולנית) ולעשות השוואת מחירים מקיפה באמצעות אתרים המיועדים לכך.
כשהגענו נסענו מנמל התעופה בקרקוב למלון גולדן טוליפ קזימייז'. ניסיתי להזמין אובר (Uber) וקצת הסתבכתי, אישית ממליצה למי שפעם ראשונה מנסה להשתמש באובר ולא מכיר כל כך את נמלי התעופה, כדאי לקחת מונית מנמל התעופה למלון או לכל מקום אחר שתרצו להגיע אליו. בעיר עצמה קצת יותר קל להתמצא ולהבין איפה הנהג מחכה לכם. הנהג ביטל את הנסיעה כי הסתבכנו למצוא אותו (הנהג יכול לחכות רק עד 2 דקות) וחויבנו בקנס של 10 זלוטי. אם מבקשים החזר על ה"קנס" באפליקציה של אובר, מקבלים בלי בעיה זיכוי של 10 זלוטי לנסיעה הבאה. נסענו לעבר המלון גולדן טוליפ קזימייז', בו התארחנו במשך 5 לילות (עד ה17.08), כשהגענו קיבלו אותנו מיד, והסכימו לעשות לנו צ'ק אין בלי בעיה למרות שהקדמנו קצת. המלון יחסית קטן, נעים ממש ומומלץ! ארוחת בוקר מעולה וממש עשירה יחסית לאירופה. המלון נמצא ברובע היהודי בקרקוב, נגיש לכל המקומות החשובים ליהדות, לארמון ואוול, לנהר הוויסלה ועוד. מיד כשהגענו יצאנו בסביבות השעה 13:00 לסיור מקצועי ומקיף מאוד בעברית עם המדריך אדם קורן, אחד המדריכים המקצועיים שקיימים! בעל ידע רב ומעשיר מאוד. עשינו ברצף את הסיור היהודי והקלאסי בגלל חוסר זמן בקרקוב ועומס בלו"ז. התניידנו גם מדי פעם בחשמלית שעזרה לקצר זמנים.
התחלנו עם סיור ברובע היהודי קז'ימייז', נחשפנו לעושר הרוחני של הקהילה היהודית בקרוב, למדנו אודות ההיסטוריה שלה ואיך הקהילה הגיעה להתגורר דווקא בחלק הזה של העיר. במהלך הסיור ביקרנו בשבעה (!) בתי כנסת שהשתמרו עד לימים אלו ברחבי הרובע. זכינו לבקר גם בבית הכנסת הישן אלטשול שמתפקד כיום כמוזיאון הרובע היהודי, וגם בבית הכנסת הרמ"א. כמובן שנכנסנו לבקר גם בבית העלמין הסמוך לבית הכנסת הרמ"א, הקרוי על שם רבי משה איסרליש ומשמש כיום לאחד משני בתי הכנסת הפעילים בעיר. במהלך הסיור ביקרנו באחת הסמטאות הציוריות של הרובע, שהתפרסמה בשל היותה אתר צילום מרכזי עבור הסרט "רשימת שינדלר".
אחרי שסיימנו את הסיור ברובע היהודי קז'ימייז', המשכנו מיד לסיור בקרקוב הקלאסית באמצעות רכבת חשמלית (נסיעה של 5 - 7 דקות, מומלץ!). התחלנו את הסיור בכיכר יאן מאטייקו, שהייתה כמובן שוקקת ומלאה באנשים (חופש גדול או לא?). ראינו את אנדרטת גרונבלד. המשכנו אל העיר העתיקה של קרקוב, דרך הברביקן ושער פלוריאן המדהימים! צפינו באתריה השונים של כיכר השוק הגדולה ביותר באירופה - הרינק של קרקוב (שגם היא הייתה מלאה במטיילים).
בין המקומות בהם ביקרנו: בזיליקת מריה הקדושה, הסוקייניצה, כנסיית אדלברט הקדוש ועוד. זכינו לעבור "בדרך המלכותית", וכמובן שלא פספסנו את הביקור במקום בו שוכנת האוניברסיטה העתיקה ביותר בפולין והשנייה בעתיקותה בעולם - האוניברסיטה היאגלונית, שהייתה שוקקת ומלאה בצעירים שבאו להתרשם (או יותר נכון להירשם ;) ). לצערי לא הספקנו לסיים את הסיור באתר הכי מפורסם בפולין, מתחם המלוכה ארמון וואבל. אבל נראה לכם שנוותר על הביקור שם? אין מצב ... תמשיכו לקרוא ותגלו איך מייעלים את הזמן :)
ביום השני לטיול יצאנו מהמלון גולדן טוליפ קז'ימייז' לכיוון אושוויץ, לקחנו אובר (בין 13-15 ש"ח בלבד לנסיעה!) דרך התחנה המרכזית בקרקוב. יש מן מיניבוסים / מוניות שירות כאלה, בלי מזגן... אז נא להתכונן נפשית. אפשר לקנות כרטיסי נסיעה הלוך חזור ואז זה עולה פחות. לנו עלתה הנסיעה 94 זלוטי עבור 4 אנשים הלוך חזור. המיניבוס עוצר בכביש הראשי, ומשם הליכה של כ 3 דקות. הגענו למחנה אושוויץ להדרכה של 3 וחצי שעות בעברית עם המדריך דניאל. יש לציין שכדי לשריין הדרכה בעברית, יש צורך לשלוח מייל ל: reservation.office@auschwitz.org ולכתוב להם את התאריך בו תרצו להגיע, שעה ולא לשכוח לציין שאתם מעוניינים בהדרכה בעברית. כרטיס עולה כ105 זלוטי לאדם, ובמידה ותרצו לעבור הדרכה בעברית, יש צורך לשלם כרטיס גם עבור המדריך. עד השעה 10:00 ומהשעה 15:00 אפשר להיכנס בחינם למי שמגיע לבד, שלא במסגרת קבוצה.
ממליצה בחום על המדריך דניאל, עם המון ידע ובעיקר חיבור לעם היהודי !!! יש לציין שהביע התעניינות במשפחה שלנו שגם הייתה באושוויץ, היה אדיב ועזר לנו למלא בארכיון טפסים כדי לקבל מידע על המשפחה שנספתה בשואה וגם על מי שעבד במחנה וניצל. משם עברנו עם דניאל למחנה בירקנאו בעזרת שאטל של המוזיאון שיוצא מרחבת האוטובוסים. חשוב שתדעו שאפשר להיכנס למתחמים האלו רק עם תיק קטן בגודל A4, יש לוקרים לאחסון ב4 זלוטי בחוץ. ממש עושים בעיות להיכנס עם תיקים גדולים יותר. לא כדאי לנסות.
תסלחו לי מראש שאני לא מרחיבה כאן במילים... יום כזה וחוויה שכזו אפשר לנסות להעביר רק בתמונות.
ביום השלישי והחשוב מכל, היום בו יצאנו לטיול השורשים המרגש שלנו, ניצלנו את הזמן להשלמת פערים בקרקוב (זוכרים את הטיפ לניצול הזמן היעיל שהבטחתי קודם? ;) ). החלטנו לצאת לסיור רגלי לבד באיזור המדהים של המלון. בדרך כמובן עברנו בגלידריית #GoodLood הנהדרת (לא להיבהל מהתור הארוך, בדיוק 5 דקות המתנה). המשכנו לטייל לעבר נהר הויסלה והגשר המדהים על הכביש הראשי. פשוט חוויה ומומלץ לכל! לא הספקנו לצערנו לעשות שייט בנהר, אבל מאמינה שעם מספיק זמן (אם באים למשל לשבועיים לקרקוב / וורשה - הנהר עובר גם בוורשה) אפשר להספיק גם את זה. צירפתי מפה למעוניינים מהאזור של המלון שלנו
חזרנו לקראת השעה 13:00 ומשם יצאנו ליום השורשים המדהים שחיכינו לו כל כך, ובעצם למטרה זו יצאנו לטיול הזה. את יום השורשים קבענו מראש עם אדם קורן המדריך המדהים והכל כך אנושי שלנו. (שליווה אותנו גם בסיור בקרקוב הקלאסית וקרקוב היהודית). כל כך שמחים שאתה מי שליווה אותנו ליום המרגש הזה. נסענו ברכב מבית המלון לחפש את הבית שבו גדלה סבתא שלי בצעירותה בעיר סוסנוביץ'. קיבלנו קצת הלם תרבות מהשכונה ומהתנאים שאנשים חיים שם כיום... השכנים קצת חששו לראות אותנו וישר חשבו שבאנו לקחת להם את הבית 📷😌 השכנים התחילו להיכנס לאקסטזה והילדים רצו בפחד במדרגות זה הפך בהמשך למפגש מרגש. הראינו תמונות של סבתא שלי והם היו כולם מקסימים והתרגשו יחד איתנו והביעו התעניינות. משם המשכנו לעיר מישקוב, לבית שבו סבא רבא שלי היה חי, אליו כל בני המשפחה נהגו להגיע בעיקר מדיי יום חמישי ושבת. הייתה להם חנות מכולת צמודה שהפכה בהמשך לאטליז ונמכר לאחרים לפני 8 שנים. פגשנו את השכנה שגרה בבית הקרקע הצמוד, גם היא חששה מיד שבאנו לקחת לה את הבית... היא הייתה מאוד לחוצה. אמרה שאכן זוכרת משפחת קירקובסקי. למשפחה שלה הייתה מאפייה צמודה לבית שלהם (נמצאת בין הבית שלהם לבית של סבא רבא שלי). סבא שלי סיפר שהעבירו לו כל חודש שק קמח כדי שיוכל להציל את המשפחה שלו בתקופת השואה וככה בעצם שרד בזכותם. משם המשכנו לבית שבו חי סבא שלי בתקופת צעירותו, ממש מול תחנת הרכבת. מאחר ולא ידוע לנו מספר הבית, היה קצת קשה להבין איפה בדיוק היה חי, אבל האיזור נראה פעיל וחי יותר מאי פעם.
משם המשכנו לביקור בעיירה ז'ארקי. זו הייתה חוויה מצמררת ומזעזעת מכל בחינה שהיא. בית הקברות הושחת, קברים רבים (כמעט כולם) נותצו ונשברו בכוונה כדי להחריב ולהרוס. היה מצמרר לראות זאת ואת כמות השנאה כלפי היהודים גם במקום רגיש שכזה. נאמר לנו על ידי אדם שהקיר שנמצא ביציאה מבית העלמין מורכב ממצבות שנלקחו בכדי לשמש כרצפה בכנסייה בעבר, אך הוחזרו בהמשך לבית העלמין, ומהם הורכבה החומה המצמררת הזו. לפני שעזבנו את העיירה כמובן שלא פסחנו על ביקור ומבט מבחוץ על בית הכנסת בז'ארקי שהיה סגור כשהגענו.
לסיום סיומת קצת מרענן של היום, הופתענו על ידי אדם שלקח אותנו לסיור בפארק אויצוב, פשוט מדהים ומומלץ לבקר בו לפחות לכמה שעות! עברנו כמובן בדרך גם בכנסייה שעל המים ובגלל שהגענו ביום החג לכבודה של מריה, זכינו לראות כל מיני מיצגים ובובות חמודות מנצנצות של מריה, מדהים היה לראות!
ביום הרביעי נסענו לזאקופנה, גם דרך התחנה המרכזית בקרקוב. לא ממליצה להתקרב לזאקופנה בחודשים הקרובים (לפחות לא בנסיעה ברכב / באוטובוס). הנסיעה הייתה פשוט ס י ו ט!!! כמה שידענו והתכוננו לזה, היו פקקים נוראיים, שיפוצים בכביש. נסיעה קרוב ל4 שעות (במקום שעתיים פלוס). נסיעה באוטובוס עלתה לכל אחד מאיתנו 20 זלוטי (כ-20 שקלים). אופציה נוספת שגילינו שאפשר להגיע לזאקופנה מקרקוב היא באמצעות רכבת. שווה לבדוק. כשהגענו לזאקופנה בשעה טובה (שבחודשי הקיץ משמשת כעיירת נופש, בחורף עיירת סקי) נפגשנו עם המדריכה המקסימה סוזאן, שלקחה אותנו קודם כל לסיור בכנסייה שבנויה כולה מעץ (בלי מסמר אחד אפילו!). בהמשך עשינו סיור במדרחוב המקסים. ראינו ה מ ו ן כרכרות סוסים, שמש, דוכנים ובעיקר המון אנשים. פשוט חוויה לעיניים. אחרי כמה שעות של סיור רגלי, עלינו לרכבל להר קרספוביוו-רייך בגובה 1.987 מטר. מומלץ מאוד לקנות כרטיסים לרכבל מראש באתר (קצת יותר יקר מהקופות במקום, אבל שווה את ההמתנה). יש תור ענק למי שבא בלי כרטיסים. קצת התבאסתי שלא הספקנו לאגם מורסקי אוקו שבעיקר בשבילו הגעתי לזאקופנה 😭 בקיצור, למי שיש זמן... לפחות לילה אחד בזאקופנה. בחזור הייתה נסיעה נוחה וסבירה באוטובוס. שעתיים פלוס נסיעה עד לתחנה המרכזית בקרקוב (MDA). ממליצה למי שמזמין אובר מהתחנה המרכזית, כדאי להתקדם לרחוב שהוא לא מרכזי, כדי שלא יסתבכו בלמצוא אתכם (שוב, עניין ההמתנה של הנהגים עד 2 דקות). היו נהגים שאמרו שלא יכולים להיכנס לאיזור המוניות בתחנה המרכזית, והיו כאלו שכן נכנסו. המלצה חמה נוספת... להצטייד בסוללת גיבוי ניידת! פשוט חובה לימים ארוכים בעיקר בחו"ל. לא כיף להיתקע בלי סוללה ובלי אופציה להטעין את הפלאפון... כי בתחנה המרכזית בקרקוב לא שמעו על שקעים לחשמל :(
ביום החמישי עשינו את המעבר מקרקוב לוורשה ברכבת המהירה, מתחנת הרכבת Krakow Glowny Train Station. נוח מאוד! והדרך הכי מומלצת לעשות את המעבר. הנסיעה עלתה 105 זלוטי לאדם (כי הזמנו חודש מראש), במחלקה שנייה. פשוט תענוג. במידה ומזמינים קרוב לסמוך הנסיעה ויש אתכם נוסעים פנסיונרים, לא לשכוח לבחור את האופציה ולקבל 30% הנחה. ממליצה בחום להדפיס את כרטיסי הנסיעה, במקרה שלנו הגענו חצי שעה לפני הנסיעה ובכל זאת קצת הסתבכנו להבין מי נגד מי ואיפה בדיוק נמצאת הרכבת. למזלנו בזכות העובדה שהצטיידנו מראש בכרטיסי הנסיעה לא היינו צריכים לחכות תור של חצי שעה בקופות. הרכבת מאוד נעימה ונוחה. עברו אפילו דיילים וחילקו משקאות לנוסעים. בקיצור, שוב מומלץ מכל הבחינות! כשהגענו לוורשה לקחנו מונית שהסיעה אותנו לבית המלון Hampton By Hilton Warsw City Center, שנמצא במרחק 5 דקות הליכה מתחנת הרכבת, אבל בכל זאת... 6 מזוודות וזה, אז העדפנו לקחת מונית ב20 זלוטי.
נסענו להניח את המזוודות במלון, שנמצא ממש במרכז העיר ומאוד קרוב להכל. אחרי צ'ק אין זריז יצאנו מיד לסיור קולינרי מושלם! עם דביר הקל, נפגשנו ברחוב ג'רוסלמסקה (שדרות ירושלים, כן כן) ומשם המשכנו לרחוב המפורסם בוורשה, הנובי שוויאט, שיש שאומרים שהוא השאנז אליזה של וורשה. פשוט חוויה ממצה בשעתיים וחצי של כל האוכל הטעים והכי שווה בפולין. היה בדיעבד חכם לעשות את זה ביום הראשון בוורשה, כי אז היה לנו קל יותר לדעת לאן לחזור ואיפה לאכול בימים הבאים :) היינו במסעדה הפולנית המסורתית והכל כך מצוינת שחובה ביקור שם לפחות 10 פעמים! זפיאצק. כמובן שאכלנו מהפירוגי המפורסם שאין סיכוי שתגיעו לפולין ולא תטעמו ממנו..., בלינצ'ס ממולא בתרד בציפוי גבינות, סוג של ניוקי מטוגן ברוטב שמנת פטריות, עברנו לטעום חצ'פורי אליפות במסעדה גיאורגית חדשה בוורשה, משם לחנות השוקולדים המדהימה והזולה קרמלו, אחר כך לחנות הסוכריות שזכינו לראות בה בלייב סדנת הכנת סוכריות (קצת עלה לי הסוכר רק מלראות את זה...) ואז לסיום סיומת איך אפשר בלי וודקה דובדבן לכבוד שבת? 📷;)
כמובן שאחרי הסיור לא היינו צריכים לחפש מקום לאכול את ארוחת שישי, אז תודה לדביר שסגר לנו גם את הפינה הזאת! ;) כמובן שאחרי פצצת הקלוריות שאכלנו חזרנו ברגל למלון (בעזרתו של גוגל מאפס), הליכה של 20 דקות.
ביום השישי, ניצלנו את העובדה שסוף סוף אנחנו לא בטיול מאורגן והצלחנו (כמעט) לשמור שבת ולא לנסוע ברכב. ניצלנו את השבת הקרירה מעט ויצאנו לסיבוב רגלי של שעה אחרי יקיצה מאוחרת (טוב, בכל זאת שבת...). אחרי שהתבטלנו בחדרים ושנ"צ מפנק, נסענו שוב (והנה הגיע חילול השבת) לג'רוסלמסקה למסעדת זפיאצק, כי פשוט הרבה זמן לא ביקרנו שם. תנחשו מה הזמנו...? כן כן. בדיוק את מה שאכלנו אתמול. פירוגי, בלינצ'ס, מנה של דג סלמון (שבאה ב-2 נתחים) על מצע של תרד עם שום, פשוט חלום! וה"ניוקי" הכל כך טעים. לא זוכרת בדיוק כמה עלתה הארוחה, אבל בסביבות 160 זלוטי, מנות ל-4 סועדים ושתייה, כולל סנגריה קרה. זכינו לקבל שירות מעולה מהמלצרית המקסימה מרינה, אז אם אתם שם תמסרו לה ד"ש ותדאגו שהיא זו שתשרת אתכם :) אל תשכחו להשאיר טיפ... כי מסתבר שתחום המלצרות בוורשה לא משתלם במיוחד, והמלצרים מרוויחים בין 12 ל 13 זלוטי לשעה. מיד משם המשכנו לאחת האטרקציות המדהימות בוורשה, פארק המולטימדיה עם המזרקות. פשוט חוויה לראות המוני אנשים יושבים על האמפי והכיסאות, בלי דחיפות, לכל אחד יש את המרחב שלו וכולם מתאזרים בסבלנות שהמופע יתחיל. פשוט חוויה מדהימה ומומלצת בכל ביקור בוורשה!
ביום השביעי, חזרנו לספוג שורשים יהודיים ויצאנו לסיור של וורשה היהודית עם לא אחר מאשר דביר הקל. הסיור ארך כ-4 שעות וכלל איסוף מהמלון באמצעות אוטובוס. היה כיף וחוויה מדהימה להיפגש עם חבר'ה ישראליים. המקומות שביקרנו בהם: שרידי חומת גטו ורשה ברחוב זלוטה, שרידי בניין בגטו ורשה ברחוב ואליצ׳וב, אנדרטת הגשר שהייתה הגבול בין הגטו הקטן לגטו הגדול ברחוב חוודנה, ביקור בבית היתומים של יאנוש קורצ׳אק ברחוב יאקטורובסקה 6, כיכר השילוחים, מסלול הגבורה, בית העלמין היהודי, הבונקר של מרדכי אנילביץ׳ ברחוב מילה 18, אנדרטת גיבורי הגטו של הפסל נתן רפפורט, בית הכנסת נוז׳יק (היחיד ששרד את השואה). גם כאן... מעדיפה לתת לתמונות לדבר בשבילי. אחרי שחזרנו למלון והתרעננו, החלטנו לצאת בערב לטעום קצת מהניחוח האיטלקי תוצרת וורשה, ולפי המלצתו של דביר הלכנו לאכול במסעדה האיטלקית בנובי שוויאט, Eatally. בהתחלה אמרו שהמטבח כבר סגור (למרות שהגענו שעה וחצי לפני הסגירה) ושיש רק פיצות. אבל לא וויתרנו... ולפתע מלצר אחר אמר שכן יש מטבח ואפשר להזמין מה שרוצים. בסך הכל היה מעולה! השירות קצת מעיק ומעצבן אבל החלטנו להתמקד בחוויה של האוכל :) הזמנו סלט ירקות, פסטה ברוטב שמנת וגבינת פרמזן, ופיצה מרגריטה, היה קצת יקר והזכיר מאוד את המחירים של ישראל, אבל היה שווה כל זלוטי. אחרי שיצאנו משם לפתע שמענו לקראת קצה הרחוב מנגינה מוכרת מאוד... לקח לנו כמה שניות להתאפס על עצמנו, "היי, הוא מנגן את התקווה!". האמת, חוויה מאוד מרגשת וכמובן שתיעדתי בווידיאו וביקשתי ממנו שיתחיל מההתחלה. אחרי שהחלפנו כמה מילים ובעיקר שירים והתעכבנו לידו כמה דקות, הלכנו לטעום מהגלידה המשובחת של וורשה (כרגע לא זוכרת את שמה, אעדכן אחרי שאברר). רק שפה קרתה התקרית המזעזעת והנוראית שקצת שיבשה לנו את הטיול... אמא שלי לפתע הרגישה שחסר לה משהו בתיק ושהוא קצת פתאום קל מדיי. גילינו שהצליחו לכייס אותנו בזמן שעמדנו ליד נגן הכינור שמשך את תשומת לבנו. לא ויתרנו על הגלידה, למזלנו הזלוטי הופרד מהארנק שנייה לפני שיצאנו כמה שעות קודם, וגם הפספורטים שהיו קודם בארנק. אחרי שסיימנו את הגלידה התפצלנו והתחלנו בחיפושים לאורך כל הרחוב, וברגע שהבנו שקצת מסוכן מדיי להיכנס לסימטאות בשעה מאוחרת שכזו, החלטנו לוותר ולהפסיק את החיפושים ולהמשיך הלאה. כמובן שמיד ביטלנו את כרטיס האשראי וביקשנו מהגלידריה שסמוכה למקום שבו נגנב הארנק שבמידה ויקבלו ארנק או ידעו משהו חדש, שיעדכנו אותנו. באמת היו מקסימים ואפילו עזרו לנו לחפש.
ביום השמיני, אחרי לילה (כמעט) ללא שינה, והתלבטויות רבות אם לגשת לתחנת המשטרה ולדווח על הגניבה ולבזבז זמן יקר בטיול, החלטנו בכל זאת קודם כל לצאת ולהתאוורר ולא לוותר על הסיור "ורשה הקלאסית", עם דביר הקל, כן כן, פעם שלישית גלידה. סוס מנצח לא מחליפים, נכון? זו הייתה ההחלטה הכי נכונה שיכולנו לקבל ולעשות. אחרי עיכוב קל בגללי, ובגלל המוכר בסופרמרקט מתחת למלון שהזדקנתי בשנה עד שהוא רשם אותי עבור רכישת סים, סליחה מראש לכל חברי הקבוצה! יצאנו לסיור המדהים ואחד היפים שהייתי בהם. ביקרנו ב: אנדרטת מרד ורשה הפולני המרשימה, מבט על ארמון קרשינסקי ובית המשפט העליון הפולני, שער הברביקן בעיר העתיקה, אתרים מרכזיים בעיר העתיקה (פסל בת הים, כיכר השוק הישנה, סמטאות קסומות, תצפית על נהר הויסלה, בזיליקת יוחנן הקדוש, כיכר הארמון, דרך המלכים), מבט מבחוץ על הארמון המלכותי, קפה ועוגה טעימהההה ברמות בגרין נרו קפה, נסיעה על דרך המלכים שבמהלכה עברנו ברחוב נובי שוויאט המפורסם ובכיכר שלושת הצלבים, ארמון נשיא פולין ולסיום סיומת הכי מתוק שאפשר לבקש - פארק וואז׳נקי שאפשר לומר שזה המקום שבו חיכיתי לבקר בוורשה. תודה למאיה (Maja) הילדה הפולניה שהיה מרגש לראות את הקשר המיוחד שלה עם הסנאים שפשוט הלכו אחריה לכל מקום שהלכה והשתוקקו לקבל ממנה יחס. מרגיש כאילו היא חיה איתם והם מכירים מיום היוולדם. אחרי הסיור המקסים והחווייתי הזה, ירדתי עם הוריי בתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על גניבת הארנק. המלצה חמה, אל תצפו ליותר מדיי ואפילו לא קצת מדיי חמלה או אמפתיה מצדם... הם אנשים מאוד קרים ולא באמת אכפת להם מהארנק האבוד שלכם. באנו בידיעה שכל מה שאנחנו רוצים זה דו"ח עבור חברת הביטוח ולא במטרה לשמוע מהם בשורות טובות... ושוב כמו שאמרתי, במידה ואירוע כזה קורה לכם, תמשיכו הלאה. אל תתנו לזה לבאס או להרוס לכם את הטיול, זה כל כך לא שווה את זה והעיקר שאתם חיים ונושמים ושלמים! אחרי שחזרנו למלון החלטנו לנסות את מסעדת בכיף הכשרה, במילה אחת ולא אכנס לפרטים כי אני לא אוהבת לפגוע בפרנסה של אחרים, לא היה לנו כל כך בכיף שם ... ולא בטוח שנחזור לשם בפעם הבאה.
ביום התשיעי, החלטנו לנצל את העובדה שאנחנו כבר נמצאים בוורשה, וקבענו פגישה עם עו"ד לוקאש, שמתעסק בעניינים של אזרחות פולנית ודרכון פולני. בן אדם מקסים ואשתו שעובדת יחד איתו. עדיין לא ממש התחלנו בתהליך ומסרנו רק מסמכים ראשוניים, אבל נראה שהבן אדם יודע מה הוא עושה והומלץ לנו על ידי כמות נכבדת של אנשים ישראליים. לאחר מכן עברנו מיד לאחד מרגעי השיא בכל טיול... הלא הוא ש ו פ י נ ג !
הגענו בסביבות השעה 13:00 לקניון זאלוטי טראסה שמומלץ מאוד בחום. קניון ענקקק שיש בו פשוט הכל! ובמחירים זולים. מיד כשהגענו חיפשנו מסעדה, ומצאנו מסעדה צמחונית שיש בה אך ורק דגים. מנה עלתה לכל אדם כ23 זלוטי. אפשר לבחור מנה של דג ותוספות כמה שבא לכם, כולל צ'יפס, אורז, וסלטים. תוספת שתייה לזכרוני עלתה 2 זלוטי. משם המשכנו בחיפושים אחרי קרם העיזים המפורסם, נכנסנו לחנות רוזמן (Rossman) המפורסמת, ואיפה שראינו מדפים ריקים, הבנו ששם נמצא קרם העיזים שעולה 9 זלוטי בלבד ועושה פלאים לעור הפנים (יש עוד כל מיני תכשירים ומוצרים שלהם). כמובן שלא ויתרתי גם על מסכה לשיער של לוריאל שעלתה לי 19 זלוטי (בארץ עולה בערך 100). המשכנו לH&M להצטייד בבגדים חדשים ונעליים לאחייניות המקסימות שלי, קנייה שעלתה בערך 450 זלוטי. אחרי שנבהלנו מהמחיר, הקופאית הציעה רעיון להוריד את האפליקציה שלהם ועזרה לנו לממש קופון הנחה לחברי מועדון שלהם, והורידה לנו את הסכום ל 360 זלוטי! מטורף. קינחנו את מסע השופינג בחנות Go Sport, שם התחדשתי בנעלי ספורט חדשות של אדידס ב149 זלוטי, כשבארץ היו עולות לי לפחות 400 שקלים.
ביום העשירי והאחרון לטיול, ניצלנו את הזמן להשלמת קניות וסגירת עניינים לקראת החזרה ארצה. התחלנו עם עניין הצ'ק אאוט המאוחר מהמלון. כשבועיים לפני היציאה לטיול, פניתי לשירות הלקוחות של המפטון ביי הילטון וביקשתי בתור חברת מועדון לבצע צ'ק אאוט מאוחר מאחר והטיסה שלנו בלילה. הם היו מאוד אדיבים ואמרו שאין שום בעיה וכששאלתי כמה יעלה לנו, אמרו שזה חלק מהשירות ולא נצטרך לשלם תוספת ויגישו עבורנו בקשה. כל כך שמחתי והייתי רגועה, אבל כשהגענו לקבלה במלון חשכו עיניי... הם קודם כל אמרו שאין להם שום פנייה ובקשה שכזו, ונצטרך לשלם עבור הצ'ק אאוט המאוחר תוספת 150 זלוטי. למי שנגנב הארנק והזלוטי שלו מאוד מוגבלים והוא בלי אשראי, זו הייתה קצת בעיה. אבל להם כמובן שזה לא הזיז... וצילומי המסך עם ההתכתבויות עם שירות הלקוחות שלהם לא עניינו, ואף עקצו ב"זה רק תמונות, אין פה התכתבות"... כן, כי היה לי משעמם והמצאתי שיחה איתם בצ'אט ;) בקיצור לאחר המתנה וכשעה של חוסר וודאות ובדיקות... חזרה אלינו הפקידה בקבלה ואמרה שלצערה אין להם איך לעזור לנו ואין אישור לתת לנו צ'ק אאוט מאוחר. למזלנו באותו זמן היה בלובי נציג של ההנהלה של רשת המפטון ביי הילטון וביקש להתערב בשיחה. הוא אמר שמבחינתו הוא מאשר לנו להישאר עוד בחדרים ונתן לנו לסיים את השהות במלון ואת הסיום של החופשה בתחושה טובה ונעימה. אז תודה לך! שאפשרת לנו לנוח עוד קצת במלון, להתארגן בנחת, ובעיקר אפשרות ללכת לעשות השלמת שופינג בנובי שוויאט :) חזרנו שוב לחנות השוקולדים קרמלו להצטייד בשוקולדים כל כך טעימים ואיכותיים עבור משפחה וחברים (אין מיני בר בהמפטון ביי הילטון, אז לא הייתה ברירה אלא לחזור שוב), חזרנו גם לחנות הסוכריות המפורסמת כדי לעשות השלמת שופינג סוכריות ולסיום הצטיידנו בפיצה טייק אווי לארוחת צהריים במלון (עלתה 25 זלוטי). החלטנו לחזור שוב ברגל בעיקר כדי לצמצם נזקי קלוריות מכל הטיול והמטעמים הפולניים שנספגו בגוף שלנו :) והתארגנו לקראת החזרה ארצה. הזמנו בסביבות השעה 18:30 וואן יוקרתי מאובר (האופציה הכי טובה שאפשר לבקש ליותר מ2 נוסעים עם מזוודות) שעלה לנו 32 זלוטי בלבד, נסיעה מהמלון לנמל התעופה. ההמתנה בנמל התעופה שופן בוורשה הייתה נעימה מאוד, מרווח שם בטירוף ולא הרגשנו את העומס. כל הבדיקות והתהליך של לקראת העלייה למטוס עברו במהירות. כמובן שעברנו גם בדיוטי פרי, מומלץ מאוד לרכוש שם לפחות בשמים. מחירים זולים באופן משמעותי (בסוף קנינו במטוס). הטיסה יצאה בדיוק בזמן (אל על), ביציאה מהמטוס כשהגענו לארץ היה קצת עיכוב כי היו יותר מדיי נחיתות באותו זמן אז לא יכולנו לצאת מהמטוס. סך הכל חווית טיסה נעימה מאוד עם אל על, אבל כמו שציינתי בהתחלה, יש המון חלופות לא פחות טובות וזולות.
פולין אהובתי, אין לי ספק שנתראה שוב בקרוב מאוד, וכבר מתחילה לתכנן את הטיול הבא אליך!
תודה ענקית מכל הלב לכל מי שסייע לי בתכנון הטיול המרגש והכל כך מרתק הזה, בראש ובראשונה למדריכים המדהימים שלנו - אדם קורן, שליווה אותנו ביום הכי חשוב ומרגש של הטיול ובסיורים המרתקים שלו. אתה כמו אח בשבילי ואין לי ספק שנתראה עוד המון! כבר מתגעגעים אליך. דניאל היקר שליווה אותנו במחנה אושוויץ - בירקנאו והסביר לנו עם כל כך הרבה ידע וחוכמה. תודה גדולה. סוזאן המקסימה שעזרה לי עם התכנון והעצות במשך זמן רב כבר כמה חודשים קודם! תודה על יום מדהים וחוויתי. ומחכים לפגוש אותך שוב. דביר הקל היקר שבגללו חזרתי לארץ עם כמה קילו עודפים מהסיור הקולינרי ... אבל סולחת לך! תודה על כל הסיורים המרתקים והמדהימים. תודה על ה-תמונה של הטיול שצולמה בזכותך בפארק וואזיאנקי. בקרוב שכנים אה? :) רק צריך לבחור אם ביד מרדכי, או בוורשה. תודה חשובה נוספת, לדניאלה סינגר מנהלת הקבוצה חופשה בוורשה, קרקוב ושאר פולין, ולכל חברי הקבוצה על העצות, הטיפים החשובים וההמלצות. בלעדיכם הטיול לא היה נראה כפי שהוא היה.
תודה ענקית לכל מי שקרא עד לכאן, מוזמנים להמשיך לעקוב אחריי גם בעמוד הפייסבוק שלי: MK Michal Kirkovski Photography